הפארק הלאומי בדלנדס - בואו להכיר את 'האדמות הרעות' של דרום דקוטה
'האדמות הרעות' מתחלקות בין גבעות משתפלות באופיין לערימות עפר, השבורות בצורה מדהימה, וכה צבעוניות, שנראות כאילו הן שייכות לכוכב אחר.
ועם קירותיו הצחיחים, הסלעים המחודדים המנסים לדקור את השמיים והבקיעים הצרים האפלים הצוללים אל תהומות השכחה פלא שהילידיים קראו למקום האדמה הרעה?
ואם מפעילים את הדמיון אפשר לראות כאן ים שכל המים התייאדו ממנו.
ולאחר שאמרנו זאת, וגרמנו לכם לתהות איזו סיבה יש להגיע לכאן, נמשיך ונאמר שהפארק הלאומי בדלנדס במדינת דרום דקוטה הנידחת, הוא פלא אמיתי.
מרחב עצום של אדמות ערבה המסמלות את ליבה של אמריקה.
זו פיסת אדמה בולטת ומדהימה בפני עצמה, ואז נראה לכאורה שזהו מחזה מחוץ לעולמנו.
וכשהארץ נפתחת לרווחה, היא חושפת תצורות מעוגלות וצבעוניות – צריחים, קניונים וגבעות מבודדות ותלולות צוקים – המתפרשים עד קצה העין.
האדמות החשופות לאוויר כל כך מרהיבות, שהיו שהשוו אותן לגרנד קניון, והם גם קצת נראות כמו מערה הפוכה החוצה ושחוממה על ידי השמש.
הפארק הלאומי בדלנדס הוא גם קצת כמו כוכב אחר במובן כזה שיש בו שרידים מהעבר של כדור הארץ עם מיליוני מאובנים עתיקים שנחשפים ללא הרף כאשר רוחות מהמישורים הגדולים מחליטות שהגיע הזמן לחשוף אותם.
זהו פארק הרפתקאות עם שבילים אינסופיים שרק מזמינים שיחקרו אותם.
בין שמים אפלים זרועי כוכבים, נופים מורכבים, חיות בר של אזורי ערבות, ותצורות סלעים גדולות, זהו גם גן עדן לצלמים.
אמריקאים ילידיים מאומת לקוטה מלמדים את המבקרים בפארק על המורשת התרבותית שלהם במחוז הדרומי של הפארק הלאומי בדלנדס שבו הם משתפים פעולה עם שירות הפארקים הלאומיים, מעבירים סיפורים מאבותיהם שחיו באזור כבר לפני 11,000 שנה.
הפארק הלאומי הזה אפילו לא בן 50, אבל המקום ישן כמו הזמן עצמו.
ואין ספק שהפארק הלאומי 'האדמות הרעות' פותח פתח אל הנצח.
ומה כה מיוחד במקום נידח זו?
הערבה האמריקאית
הפארק הלאומי בדלנדס הוא שטח הסמי-ערבה הגדול ביותר בארצות הברית.
יש כאן 60 סוגים שונים של עשבים וכ-410 מיני צמחים אחרים היוצרים מערכת אקולוגית מורכבת המהווה בית גידול לחיות רבות.
חיות הבר מחזירות בתורן טובה למרחבים.
לדוגמה, הביזונים הם נוטעים טבעיים, עם כל משב של רוח, הפרווה שלהם תופסת זרעים מן העשבים ומפיצה אותם על פני הנוף.
ובינתיים, כלבי הערבה מערבבים את הקרקע ומאפשרים לעשב לגדול.
בעוד שהמערכת האקולוגית מתפקדת בצורה מושלמת, הערבה, שכיסתה בעבר את חצי היבשת, צנחה ל -2% בלבד עקב הגידול עירוני, החקלאות ואובדן בתי הגידול.
גֵאוֹלוֹגִיָה
הפארק הלאומי בדלנדס נקרא על שם אדמתו, שנראתה לראשוני המבקרים האמריקאים כאדמות שממה רעות.
הגבעות המשתפלות, הקניונים, גבעות השולחן הקטנות, הבקיעים בקרקע והצריחים עשויים משאריות גדולות של סלעי משקע שנשחקו לאורך זמן.
הרוח ממשיכה לשחוק את הקרקע בכל שנה בקצב של 2.5 סנטימטרים, אשר על פי הגאולוגים, הוא מהיר מהרגיל.
בכל פעם שהרוחות המהירות נושבות, נחשפות תקופות זמן שונות מההיסטוריה על-ידי רצועות צבע עשירות ופסים על פני הסלעים, המוכיחות כי כדור הארץ הוא מערכת מתפתחת ודינמית.
המאפיין הגדול ביותר בפארק מוכר בשם "החומה", סלע באורך של 96 קילומטרים בן עשרות מיליוני שנים, המשמש כמחסום בין הערבות העליונות והתחתונות.
להתקרב לקיר אפשר בחלקו הצפונית של הפארק משבילי ההליכה 'נאטס' Notch Trail ובשביל 'החלונות' Window Trail – מציעים נופים פנורמיים של המרחבים ושל כרי הדשא השוכנים עליהם כמו מפת מוזהבת.
ואם אתם נוהגים ברכב בכביש הלולאה של הפארק, אתם לא יכולים לפספס את זה!
מאובנים
בבאדלנדס יש את אחד ממצע המאובנים הגדול ביותר של יונקים בעולם, ועדויות לחיים העתיקים נחשפות כל הזמן בידי איתני הטבע.
השטח עשיר במיוחד במאובנים מתקופת האפיגוקן אפוק, לפני 30-33 מיליון שנים.
באותו הזמן, שוטטו כאן יונקים פרהיסטוריים יבשתיים כמו סוסים בעלי שלוש אצבעות, חתולים בעלי שיניי חרב, וגמלים בגודלם של כלבים (כולם נכחדו), כמו כן, מינים שונים של בעלי חיים ימיים, כולל חלזונות וצבי ים צפו על פני המים.
'מעבר הארז' Cedar Pass הוא אחד האזורים בהם נחשפו הכי הרבה מאובנים בפארק, ואמנם, כל מבקר יכול להיות כאן מחפש מאובנים וחוקר היסטוריה קדומה.
מרכז המבקרים Ben Reifel Visitor Center הוא מקום נהדר ללמוד בו על ההיסטוריה הטבעית של המקום.
התחילו בשיחה של חצי שעה עם אחד מפקחי הפארק המתמחים בנושא או צאו להליכה מודרכת בת שעה על מנת להכיר את הממצאים באזור ולאחר מכן, צאו החוצה לבד על מנת לחקור את הסביבה.
The Fossil Exhibit Trail הוא שביל מעגלי ומקום טוב להתחיל בו, וגם אם אתם רואים משהו מגניב, אל תגעו בו, ובוודאי אל תקחו אותו, במקום זאת צלמו תמונה של הממצא והציגו אותה לאחד מפקחי הפארק שיסייעו לכם לזהות מה מצאתם.
צפו בחיות הבר ובמינים בסכנת הכחדה
זה אולי נראה כאילו אתם לבד בנוף האדמות הרעות, אבל יש כאן חיות בר בכל מקום.
כאשר אתם צועדים אל תוך המרחבים הפתוחים העצומים, הקשיבו לחרקים המצייצים מתוך כרי הדשא, ותתחילו להבחין שהשממה עשירה בבעלי חיים, והם ממש מולכם.
היונק הגדול ביותר בפארק הוא ביזון אמריקאי – סמל אייקוני של חיות בר אמריקאיות המופיע גם על סמל שירות הפארקים הלאומיים.
הביזונים חולקים את מרחבי הערבה עם כמה בעלי פרסות כולל אנטילוקפרה אמריקנית, כבש גדול-קרניים, וגם עז הרי הרוקי.
צועדים גם הם על פני המרחבים ומחפשים טרף אלו זאבי הערבות זהובי הפרווה.
צבע זה מסייע להם להסוות עצמם בין הדשא היבש כשהם לא בתנועה.
הנובחניות, הן סוג של סנאי, הן בונות לעצמן מושבות גדולות בהן חיות נובחניות שחורות-זנב במספרים גדולים המציצות מהמחילות שלהן בקרקע ומתריעות כאשר אורחים לא רצויים מתקרבים למושבה.
ומעל פני הקרקע, בעלי הכנף צופים על השממה מגבוה.
תמצאו כאן עקעקים, נצים, נשרים קרחים ונשרים מוזהבים, בזים נודדים, ועוד רבים אחרים.
211 מיני ציפורים זוהו כמקומיות ו/או נודדות דרך הפארק הלאומי.
מין אחד, שאינו ניתן כל כך לצפייה, הוא אחד מבעלי החיים הנדירים ביותר בעולם, החמוס שחור-הרגל הנמצא בסכנת ההכחדה החמורה ביותר מכל היונקים היבשתים בצפון אמריקה.
הם נכחדו כמעט לחלוטין בסוף שנות השבעים, כאשר מושבות כלבי הערבה (מקור המזון העיקרי שלהם) נמחקו בגלל החקלאות, באמצעות החזרה יזומה שלהם לטבע, אוכלוסיותם מתחילות לעלות.
הן חיות ליליות ולכן נדיר מאוד לראותם, אבל אם אתם בחוץ בלילה הביטו בקפידה ואולי, תראו את עינהם הירוקות בוהקות בחשכת הליל.
כבישים נופיים
פתחו את החלון, הגבירו את המוזיקה, ותנו לרוח החמה הנושבת על פני שטחי המרעה לפרוע את שיערכם… הכבישים בתוך הפארק ובקרבתו הם ההגדרה לרוד טריפ פראי!
כביש הלולאה של הבדלנדס Badlands Loop הוא הכביש הראשי בפארק והוא מציע שפע של הזדמנויות לתמונות יפות שימחישו את יופיים של המרחבים האמריקאים, תוך מתן גישה למרכזי המבקרים, לשבילי ההליכה, ולכמעט 30 נקודת תצפית בהן תוכלו להציץ על השממה הנפלאה.
לאורך כביש הגדה של סאג' קריק Sage Creek Rd, הנסיעה יותר הרפתקנית ומשובשת בדרך לאזורים בעלי בתי גידול צפופים יותר ובהם חיות בר' אזורים המאוכלסים לעייפה בכבשים גדולי-קרניים וביזונים.
כמו כן, תמצאו כאן גם את מושבת הנובחניות 'רוברט' Roberts Prairie Dog Town, מושבת הנובחניות הגדולה ביותר בפארק.
מתי כדאי לבקר כאן?
התקופה הטובה ביותר לבקר בפארק הלאומי בדלנדס היא סוף אוגוסט עד ספטמבר ובמיוחד השבועות שלאחר לייבור דיי, כשכל הילדים חזרו לבית הספר.
ביולי עד תחילת אוגוסט הפארק חם מאוד – לעיתים קרובות מעל 40 מעלות.
הפארק ואתרי הקמפינג עמוסים במיוחד בתחילת אוגוסט מכיוון שרוכבי אופנועים רבים חולפים בפארק בדרך לאירוע האופנוענים סטורגיס וממנו.
למרות שהטמפרטורות באביב נוחות דבר שכיח הן סופות גשמים כבדות ואפילו ברד.
יוני הוא גם זמן טוב לבקר בפארק מאחר והוא ירוק אחר גשמי האביב.
איך מגיעים?
הפארק הלאומי בדלנדס שוכן סמוך לכביש המהיר I-90 שחוצה את ארצות הברית ממזרח למערב ומחבר את בוסטון לסיאטל.
העיר הקרובה אליו היא רפיד סיטי Rapid City, למרגלות גבעות השחורות Black Hills, המרוחקת כשעה נסיעה
אולם הוא מרוחק מאוד ממרכזי האוכלוסייה הגדולים של האזור כשדנוור Denver שוכנת כ- 500 ק"מ בקו אווירי ושש שעות נסיעה ומיניאפוליס Minneapolis כ-700 ק"מ ושבע וחצי שעות נסיעה.
היכן כדאי לישון באזור הפארק?
לחווית לינה בתוך בנוף הסוריאליסטי של האדמות הרעות תצטרכו ללון בשטח, ואתר הקמפינג Sage Creek Campground הוא כנראה המקום המוצלח ביותר לעשות זאת.
מחוץ לגבולות הפארק ישנם מס' אתרי קמפינג נוספים שאנו ממליצים עליהם: Badlands / White River KOA Holiday של רשת KOA הארצית ואתר הקמפינג Sleepy Hollow Campground & RV Park בעיירה הקטנטנה Wall.
אם אתם מעדיפים לישון במיטה נוחה ומסודרת העיירה Wall שעל הכביש המהיר I-90 מציעה כמה מקומות לינה, Best Western Plains Motel זוכה לביקורות הטובות ביותר ויש בו גם בריכת שחייה וחדרים גדולים למשפחות.
Badlands Frontier Cabins הוא סדרה של בקתות עץ מאובזרות בכל מה שצריך וכאלה המעניקים תחושה של חיבור לטבע.
מדרום לפארק הלאומי בדלנדס, בכפר Interior, יש מקום לינה אחד Badlands Motel & Campground, שהוא גם מוטל פשוט וגם אתר קמפינג לקראוונים.
מעיזים לצעוד בשביל הזה? לא סתם קראו לו 'מנחת המלאכים'... - - - - #megalimamerica #traveldestination #usa #usatravel #instatravel #travelideas #travelamerica #travelguide #outdooradventures #travelling #zionnationalpark #angellanding #utah #hikingtrails #hiking #hikingadventures #onlyforthebrave