גלו את הארלם, בין הולנדים, יהודים ואפרו אמריקאים
תוכן עניינים
הימים שבהם שכונת הארלם שבעיר ניו יורק הייתה שם נרדף לפשע, מלחמות כנופיות, עוני, דלות והזנחה חלפו מהעולם,
והשכונה שמזוהה עם הקהילה האפרו אמריקאית יותר מכל שכונה אחרת בארצות הברית בטוחה היום ומקבלת באהבה את אלו שמוכנים לעלות אליה, לחקור את העבר שלה ולהתענג על ההווה.
- כתבה זו מכילה קישורים למלונות אטרקציות ואמצעי תחבורה. הזמנת מקומות לינה, כרטיסים לאתרים ורכב דרך קישורים אלו המסומנים באדום מסייעת לנו להביא לכם את המידע העדכני ביותר לחוויה מושלמת בצפון אמריקה מבלי עלות נוספת מבחינתכם.
היכן הארלם ממוקמת?
השם הארלם משמש ככינוי לכמה תתי שכונות בכל החלק הצפוני של האי מנהטן.
באופן רשמי גבולות השכונה המורחבת הם צפונה מרחוב 96, מזרחית לשדרה החמישית וצפונה מרחוב 110 בקטע שגובל בסנטרל פארק מדרום ועד רחוב 155 ושכונת וושינגטון הייטס.
ממזרח גובלת השכונה בפארק מורנינגסייד שמפרידה בינה לבין אוניברסיטת קולומביה ובנהר ההדסון.
ההיסטוריה של הארלם
הארלם ההולנדית
היישוב האירופי הראשון באזור נוסד על ידי האחים הנדריק (הנרי) והזוג אייזק ורייצ'ל דה פורסט, מהגרים הולנדים שהגיעו לאזור נידח זה בשנת 1637.
בשנת 1639 הקים יוכאם פיטרסן קויטר את בית החווה ששמו זגנדאל, או מהולנדית 'העמק המבורך', שנמתח לאורך נהר הארלם מהיכן שהיום רחוב 127 לרחוב 140.
משפחות הולנדיות אלה נאלצו לברוח מהארלם לניו-אמסטרדם שהוקמה במנהטן התחתונה בכל פעם שפעולות האיבה עם הילידים התחממו, אוכלוסייה שפחתה בהדרגה במהלך הסכסוך עם ההולנדים.
למקום הישוב שלהם קראו המתיישבים החדשים Nieuw Haarlem (הארלם החדשה) על שם העיר הארלם שבהולנד, והוא הוכר רשמית ככפר בשנת 1660 בהנהגתו של פיטר סטויויסנט שהיה גם המושל של ניו אמסטרדם.
השביל האנדיאני אל כרי המרעה השופעים של הארלם נסלל מחדש על ידי עבדים שחורים של חברת הודו המערבית ההולנדית, והתפתח בסופו של דבר לכביש בוסטון פוסט.
בשנת 1664 השתלטו האנגלים על המושבה ניו הולנד, והמושל הקולוניאלי האנגלי ריצ'רד ניקולס הקים את "קו הארלם" כקו ביצורים על הגבול הדרומי של הכפר נוי הארלם (לימים הכפר הארלם).
הבריטים ניסו גם לשנות את שם הכפר ל "לנקסטר " אך השם מעולם לא תפס, ובסופו של דבר החליטו האנגלים לעשות אנגליזציה לשם ההולנדי.
ההולנדים השתלטו על האזור שנית למשך שנה אחת בשנת 1673 אך הוא נכבש שוב על ידי האנגלים ונותר בשליטתם עד מלחמת העצמאות האמריקאית.
תחת שלטון האנגלים הכפר צמח לאיטו, ועד אמצע המאה ה -18 הפך לאתר נופש לעשירי העיר ניו יורק.
רק אחוזת מוריס-ג'ומל ששוכנת בין הרחובות 160 לרחוב 162 במזרח השכונה שרדה מתקופה זו.
הארלם במלחמת העצמאות האמריקאית
הארלם מילאה תפקיד חשוב במהפכה האמריקאית.
הבריטים הקימו את בסיס הפעילות שלהם במנהטן התחתית, וג'ורג' ושינגטון ביצר את האזור סביב הארלם במטרה להתנגד להם.
מהארלם הוא יכול היה לשלוט על נתיבי היבשה לצפון, כמו גם על התנועה בנהר ההארלם.
הקונגרס המחוזי של ניו יורק התכנס בהארלם, כמו גם הוועידה שגיבשה את החוקה למדינת ניו יורק.
ביום 16 בספטמבר 1776, קרב הארלם נערך במערב השכונה (היכן שכיום רחוב 125),
מספרם של הכוחות האמריקאים היה בין 2000 ל -5000 בלבד, והם לא היו מצוידים בהשוואה לחיילי הצבא הבריטי, אך גברו הם על הבריטים ואילצו אותם לסגת להיכן שכיום הוא רחוב 106.
היה זה הניצחון האמריקני הראשון של ושינגטון.
בהמשך אותה שנה, הבריטים ינקמו תבוסה זו על ידי רדיפת ושינגטון וחייליו צפונה, ושריפת הארלם עד היסוד.
ביקור באחוזתו של אלכסנדר המילטון, יד ימינו של גו'רג' ושינגטון ושר האוצר הראשון של ארצות הברית שממוקמת בהארלם תחזיר אתכם לתקופה זו בהיסטוריה.
הארלם היהודית
היהודים הראשונים שהגיעו להארלם אחרי מלחמת האזרחים היו קבוצה של סוחרים ממוצא גרמני שהתיישבו בשדרה השלישית בצפון מנהטן, בסמוך לאזור המסחרי של הכפר, והקימו שם את חנויותיהם.
התיישבותם בריחוק מהעיר הצריכה מוסדות קהילה בסיסיים כבית כנסת, בית ספר יהודי,
בית קברות קטן, וכדומה.
הריחוק היחסי מניו יורק הגדיל את חשיבותו של בית הכנסת הקטן וכבר בשנת 1869 נוצרו תוכניות להקמת מבנה קבע לבית כנסת בהארלם.
בשנות ה-70 של המאה ה-19 הפכה מגמת החיבור בין הארלם ובין העיר ניו יורק לעובדה מוגמרת ובשנת 1873 סופח פרבר הארלם לעיר ניו יורק.
שנה לפני כן יוסדה באופן רשמי הקהילה היהודית הראשונה בהארלם, קהילת "יד-ביד".
הייתה זו על הנייר קהילה אורתודוקסית, אולם בפועל חבריה נטו לטובת התנועה הרפורמית.
הכנסת עוגב לבית הכנסת הובילה לפרישת חברים שהקימו בתורם את קהילת "אוהלי ישראל" המתחרה.
ההגמוניה היהודית-גרמנית בקרב יהודי הארלם הייתה קצרת מועד וראשוני היהודים ממזרח אירופה הגיעו כבר בשנת 1890, כעבור עשור מרבית יהודי הארלם כבר היו ברובם מהגרים מרוסיה.
ובמקביל לכניסת המהגרים החדשים מהאימפריה הרוסית, הארלם הפכה לאזור יהודי אמיד ולמרכז לתנועה הרפורמית.
בית הכנסת "טמפל ישראל" עבר להארלם בשנת 1903 ונודע בפאר שלו.
הקהילה היהודית בהארלם כללה משפחות ותיקות ומכובדות, חלקן צאצאיות למשפחות שחיו באמריקה עוד מהתקופה הקולוניאלית.
מיהודי הארלם נמנו אישים דוגמת העסקן דניאל הייס, שהיה נשיא הקהילה ומבכירי הרבנים הרפורמים, הפולטיקאי הניו יורקי סיירוס זלצבורגר בן למשפחת זלצבורגר היהודית-גרמנית, והדיפלומט המפורסם בנג'מין פישוטו ואף הנרייטה סולד, ארתוור מילר והודיני היו בני השכונה.
סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הביאו ליצירתו של גטו חדש בעיר, הגטו היהודי של הארלם שנוסף לגטו של הלואר איסט סייד ובשנת 1910 כמחצית מתושבי השכונה היו יהודים,
חיים יהודיים התנהלו בשכונה כמעט ללא מפריע וללא חדירה מבחוץ וכל המאפיינים של הגטו במנהטן התחתית הועברו לגטו החדש של הארלם.
העשור שבין 1920 ל-1930 היה אחריתה של הארלם היהודית.
מלחמת העולם הראשונה הייתה קו שבר בכל הנוגע לריכוזי היהודים בניו יורק, והשכונות היהודיות שקמו לפני המלחמה, שינו את פניהן וחלקן אף נעלמו לאחר המלחמה.
על הארלם היהודית עבר תהליך התרוקנות והארלם הייתה השכונה היהודית שהושפעה יותר מכל מהמלחמה.
תנופת הבנייה בה נעצרה כליל, משום שהמשאבים החומריים וכוח האדם הופנו לטובת כלכלת המלחמה.
צווי ממשלה אסרו בנייה בלתי נחוצה, בזמן שהעיר כולה הייתה צמאה בחריפות לדירות חדשות. אוכלוסיית ניו יורק הוסיפה לגדול בין 1915–1920, והצפיפות הגיעה לממדים קשים מנשוא. הארלם סבלה במיוחד מהצפיפות ואיכלוס היתר, והשוותה על ידי אחד מארגוני הסיוע ללואר איסט סייד בימיה הגרועים.
בתום המלחמה, אוכלוסיית המעמד הבינוני נשאבה ממנה, והיא הפכה ברובה לרובע של קצוות – תושבים אמידים מאוד לצד תושבים עניים מאוד והיהודים היו האלמנט הפעיל ביותר באותה תנועת הגירה מחוץ למנהטן.
מספר היהודים בשכונה צנח מדי שנה בעשור שנות ה-20, עד שב-1930 נמנו בה רק חמשת אלפים יהודים.
באותה שנה הגיע שיעור השחורים בהארלם ללמעלה ממחצית השחורים בניו יורק כולה, ועמד על כ-165 אלף איש.
כניסתם של השחורים לשכונה האיצה את מגמת העזיבה של יהודים את הארלם, והשכונה היהודית בהארלם הייתה להיסטוריה.
שריד להיסטוריה היהודית של הארלם תוכלו לראות בפינת שדרות מלקלום אקס ורחוב 125, הכנסייה המפוארת בפינת הרחוב היא המבנה בו שכן בעבר בית הכנסת הרפורמי 'טמפל ישראל'.
הארלם השחורה
בראשית המאה ה-20 רבים העריכו כי הארלם תהפוך לשכונה מבוקשת עבור תושבי מנהטן התחתית ומאות בנייני דירות למגורים נבנו בציפייה להמונים שיעברו אל השכונה ממנהטן התחתית, אך אלו לא הגיעו.
סוכן הנדל"ן והיזם פיליפ א. פייטון פנה למספר בעלי אדמות בהארלם בהצעה שהוא ימלא עבורם את הבניינים הריקים בדיירים שחורים, הרעיון התקבל ופייטון החל להעביר משפחות אפרו אמריקאיות לבניינים בשכונה.
רבים אינם מכירים את פיליפ א. פייטון, אולם הוא נחשב כמייסד של "הארלם השחורה".
אפרו אמריקאים המשיכו לזרום להארלם משכונות עוני במנהטן התחתית, מדרום ארצות הברית ומהאיים הקריביים.
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1915, הפליגו מהגרים רבים חזרה למולדתם והשאירו אפשרויות תעסוקה זמינות בתעשיות המלחמה שבערי הצפון.
אפרו אמריקאים היגרו במספרים שוברי שיאים מהדרום לערים הצפוניות בחיפוש אחר הזדמנויות תעסוקה והעלאת השכר, כמו כן בניסיון להימלט מההפרדה הגזעית והרדיפות.
בשנות העשרים של המאה העשרים פרחה הארלם בתחום התרבות והאומנות, תקופה זו כונתה "הרנסנס של הארלם".
אנשי הרנסנס כמו לנגסטון יוז, אהרון דגלאס, אלן לוק ואחרים הרגישו שהם יכולים להשתמש בכשרון וביצירתיות האמנותית שלהם כאמצעי להראות לאמריקה ולעולם כי השחורים אינטלקטואליים, אמנותיים ואנושיים ויש להתייחס אליהם בהתאם.
השפל הגדול שהחל בשנת 1929 זעזע את ארצות הברית והרס קהילות אפרו אמריקאיות כמו זו של הארלם והלחץ של שכר הדירה גבוה, אבטלה והגזענות שגם בניו יורק רווחה, הצטברו והתפרצו במהומות הארלם בשנת 1935 ובשנת 1943.
מלחמת העולם השנייה הציעה לאפרו אמריקאים מעט הזדמנויות לקידום, ואפרו אמריקאים התגייסו כנגד תעשיית המלחמה בדרישה לתנאים הוגנים.
פעילויות מיליטנטיות בשנות הארבעים הכינו את הבמה לשנות השישים.
הארלם היה גם במה וגם שחקנית מפתח בתקופה הסוערת של התנועה לזכויות האזרח.
מנהיגים דתיים ופוליטיים ניסחו את רגשות ההמונים מפינות רחוב ודוכני נאומים ברחבי הקהילה.
במהלך שנות השישים של המאה הקודמת, דמויות כמו מלקולם אקס, אדם קלייטון פאוול ג'וניור, קווין אמא מור ופרסטון וילקוקס השתמשו בהארלם כמרוץ שיגור לפעילות העצמה פוליטית, חברתית וכלכלית.
בעיות חברתיות גרמו לירידה באוכלוסיית הארלם בשלהי שנות ה -60 ועד שנות השבעים, והותירו אחריהן ריכוז גבוה של תושבים מעוטי יכולת ומלאי דיור מתכלה, מה שהוביל לפשע רב, אירועי רצח רבים ולמוניטין הידוע לשמצה שיצא לשכונה ברחבי העולם.
ולמרות הימים הקשים של העשורים הקודמים, הארלם חווה רנסנס חדש. שלא כמו הרנסנס התרבותי והספרותי של לפני מאה שנים, ההתחדשות הנוכחית מבוססת על פיתוח כלכלי ושימור תרבותי. טיול קצר בכל חלק מהשכונה יגלה את המראות והצלילים של צוותי הבנייה בונים מחדש את הארלם. הנשיא לשעבר ביל קלינטון יכול היה להקים את משרדו בכל מקום בארצות הברית, אך בחר בהארלם. תיירים מרחבי העולם מבקרים במספרי שיאי כדי לספוג את התרבות הרב-אתנית היפה של בירת אמריקה השחורה. וגם כשהתקופה הטובה בשיאה, רבים חוששים שככל שהפיתוח יימשך וערכי הנכסים יעלו, ג'נטריפיקציה תהפוך לסוגיה קריטית.
אז מהם האתרים המעניינים לבקר בהם כדי ללמוד על ההיסטוריה של השכונה, היכן ניתן לשמוע מוזיקת גוספל שמימית, להאזין לצלילי ג'אז ולאכול אוכל נחמה אותנטי וטעים?
טיילו בין רחובות השכונה...
תיאטרון אפולו Apollo Theater
תיאטרון אפולו המפורסם של הארלם חשוב לא רק בגלל שהוא מכבד ומקדם את תרומיהם של שחקנים אמריקאים שחורים, אלא גם בגלל שהוא דוגמה חיה לשינוי ההיסטורי במצבם של האפרו אמריקאים.
הבניין היה במקור תיאטרון קאמרי שלא אפשר כניסת אפרו אמריקאים.
בקרו בתיאטרון אפולו לליל החובבים שהתחיל את הקריירה של כל כך הרבה אגדות – כולל אלה פיצג'רלד – או צא לסיור היסטורי בבניין.
מוזיאון הג'אז של הארלם The National Jazz Museum in Harlem
מוזיאון הג'אז בהארלם, מציע מרכז מבקרים שופע ספרים, תקליטורים ו- DVD, המלמד את המבקרים בו על סגנון מוזיקה זה.
המוזיאון גם מציע הרצאות בנושאי מוזיקת הג'אז שפרחה בשכונה בתקופת הרנסנס של הארלם ופעילויות חוץ עם להקות ג'אז בפארקים השכונתיים.
מוזיאון דל בריו El Museo del Barrio
מוזיאון דל בריו ממוקם במייל המוזיאונים של השדרה החמישית, והוא מתמחה באמנות פוארטו ריקנית, קריבית ומאמריקה הלטינית, זה המוזיאון היחיד בעיר ניו יורק המוקדש לאומנות לטינית.
בנוסף לאוסף האומנויות היפה והנרחב שלו, מארח המוזיאון סדרת פסטיבלי תרבות, תכניות נוער, תכניות חינוכיות ודיונים ספרותיים.
תוכלו גם לשבת כאן בבית הקפה הפאן-לטיני ולחצות את הכביש לביקור בגן הקונסרביון המקסים ובמאגר הארלם שבקצה הסנטרל פארק.
פארק מרקוס גארווי Marcus Garvey Park
פארק מרקוס גארווי מרכזי בחיי הארלם כבר למעלה מ -150 שנים, והוא משמש מקום מפגש לשכנים, חצר קדמית ואזור משחקים לילדי בית הספר, ומקום קדוש לחברי הכנסיות המקומיות.
הפארק היה ידוע כפארק מור מוריס במשך יותר ממאה שנים, והיה במקור חלק מהאחוזה של המיליונר קורנליוס קורטרייט.
שמו של הפארק שונה על ידי מועצת העיר לכבוד המנהיג הלאומי השחור מרקוס גארווי בשנת 1973.
הפארק משלב בהצלחה תפאורה טבעית היסטורית במרקם העיר המודרנית.
תוכלו לראות בפארק שרידים לסלע המקורי ממנו עשוייה מנהטן, את מגדל שומר האש, תצפית האקרופוליס, מרכז הבילוי של פלהאם פריץ והאמפיתיאטרון.
הכנסייה הבפטיסטית האביסיאנית The Abyssinian Baptist Church
בשנת 1808 הוקמה הכנסיה הבפטיסטית האביסיאנית במנהטן התחתית על ידי קבוצה של גברים ונשים שסירבו להשלים עם הישיבה המופרדת בכנסיה הבפטיסטית הראשונה של העיר ניו יורק. (האביסיאניה הוא השם העתיק של אתיופיה.)
תריצו קדימה למעלה מ- 200 שנים ובית הקהילה הוא הארלם, בתוך מבנה בסגנון אדריכלי גותי המעוטר בחלונות זכוכית צבעונית וריהוט שיש.
לאורך ההיסטוריה שלו היה זה ביתם של הכמרים אדם קלייטון פאוול האב ואדם קלייטון פאוול ג'וניור, ושימש מרכז לרוחניות ולקהילה לאפריקאים אמריקאים.
כנסייה זו היא מקום טוב ללכת לצפות בתפילת הבוקר של יום ראשון בליווי מקהלת גוספל.
אגם הארלם מיר Harlem Meer Lake
בעוד החלק הדרומי של הסנטרל פארק מושך המוני תיירים, לחלק העליון שמדרום לרחוב 110 ייחוד משלו, שליו יותר.
אפשר ללכת כאן לאיבוד בתוך יערות, שאיכשהו מעמעמים את קולות העיר, ללכת אל מגרש ההחלקרח או הבריכה העירונית של לסקר, תלוי בעונה, או לצעוד סביב מאגר המים הארלם, בריכה רגועה בה תוכלו לצפות בדייגים מקומיים תופסים דגים ומשחררים אותם.
שורת סטריברס Strivers’ Row
בתים אלו כונו במקור 'הבית לדוגמא של המלך'.
הם נבנו בין השנים 1891-93 בארבעה בלוקים ברחובות 138 ורחוב 139 שבין השדרה השביעית והשמינית.
למרות שהתושבים המקוריים היו לבנים, כאשר השחורים החלו לעבור להארלם לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתים אלה קיבלו את שמם 'שורת סטריוורס' והפכו לביתם של האליטה של הארלם.
אפרו אמריקאים רבים ומצליחים, בהם עורכי דין, רופאים ומנהלים, כמו גם תושבי הארלם מפורסמים אחרים כמו המלחין W.C האנדי, הקומיקאי סטפין פיצ'יט, המתאגרף הארי ווילס, הנגן פלטשר הנדרסון, האדריכל ורטנר טנדי, ד"ר לואי ט. רייט, הרקדן ביל "בוינג'לס" רובינסון והפסנתרן איובי בלייק.
כולם דמויות חשובות ברנסנס של הארלם.
צאו לסיור מודרך
אולי הדרך הטובה ביותר להכיר את הארלם לעומק היא לצאת לסיור מודרך בשכונה עם מישהו שמכיר כל פינה ויתן הצצה למה זו הארלם.
אוהבי מוזיקת היפ הופ יכולים לצאת לסיור היפ הופ במקומות בהם סגנון מוזיקה זה נולד.
מאידך אוהבי ג'אז ימצאו את סיור הערב גא'ז של הארלם מעניין מאוד מכיוון שהוא מתחקה אחר התפתחו הסגנון המוזיקלי הזה ברחובות השכונה לפני מאה שנים.
גוספל הוא אחד הדברים שמזוהים עם הארלם ורבים מגיעים לשכונה בימי ראשון לשמוע את השירה הכנסייתית הזו, הצטרפו לסיור המודרך בעקבות הגוספל הכולל כניסה לאחד מהטקסים בכנסיות וארוחת בראנץ' מקומית.
אם תרבות והיסטוריה זה תחום העניין המעודף הצטרפו לסיור היסטורי תרבותי ברחובות הארלם שיחשוף בפניכם את העבר המרתק של השכונה הזו ואת התרבות האפרו-אמריקאית.
סיור ההיסטוריה של תנועת זכויות האזרח יוביל אתכם בין אתרי הארלם שהיו מוקד לאותו מאבק על החירות עם מדריך מקומי ועזרי מולטימדיה שיפיחו חיים בהיסטוריה.
ואם אין לכם כוח ללכת ברגל או מעדיפים לרכב על אופניים הצטרפו לסיור האופניים של הארלם.
אל תשכחו לאכול
מסעדת סילביה Sylvia's 'Soul Food' Restaurant
מסעדה זו נוסדה בשנת 1962, והיא מסעדת אוכל הנשמה הנחשבת בעולם
(באוכל נשמה הכוונה לעוף מטוגן, שפמנונים מטוגנים וירקות מאודים).
היא כל כך פופולרית, והיא הולידה שורה של מוצרי סילביה ייחודיים, החל ברוטב חריף במיוחד ולוּבְּיָה משומרת וכלה ברוטב אפרסקים לפנקייק.
מה שהתחיל כמסעדה קטנה עם 35 מושבים התפתח לחלל ענק עם קיבולת של 450 איש שתופסת את מרבית הבלוק העירוני.
מסעדת התרנגול האדום Red Rooster Harlem
כמחווה לתרבות העשירה של הארלם, השף הרקוס סמוסלסון יצר מסעדה המתמקדת באוכל נחמה אמריקאי על רקע צבעים חמים, אמנות וצלילים לנשמה.
החלל מאכלס מסעדה, בית קפה לארוחת בוקר, מכולת, בר ושולחן משותף.
חלל המרתף שמור למסיבות פרטיות, שיעורי בישול וכנסים פוליטיים.
מאפיית לי ליס Lee Lee's Baked Goods
יהודים לא נשארו בהארלם אבל הרוגלך פשוט לא יכול לעזוב..
ועם יותר מ -1,000 משטחים של רוגלך שנמכרים בכל סוף שבוע, לי זכתה לשבחים כמי שהופכת את העיר לטובה יותר.
המאפה היהודי המלא בחמאה, שוקולד או ריבת משמש ואגוזי מלך – גורם לאנשים לנהור לכאן, וכשתטעמו תבינו למה.
הגריל הטרופי Tropical Grill
המסעדה הזו ידועה בזכות התורים הארוכים שלה היוצאים מהדלת.
זהו מקום פורטו-ריקני המתמחה בעוף צלוי המוגש לצד אורז, שעועית וטוסטונים.
אל תחמיצו את מנת המופונגו, מוגש עם פירה במלח, שום, שמן ובשר, וצפו למנות נדיבות במחיר שווה לכל נפש.
שורת המסעדות Restaurant Row
הג'נטריפיקציה המתמדת של הארלם בראשית שנות האלפיים הולידה את שורת המסעדות, רצועה של בתי אוכל ומשקה בשדרות פרדריק דגלאס שבין הרחובות 110 לרחוב 125.
האזור משופע בברים אופנתיים, בתי קפה, מסעדות – ואפילו מסעדת מישלן אחת.
התחילו את הסיור שלכם עם הטובים ביותר במסעדת מלבה, מסעדת המישלן ברחוב 114, הם מגישים כאן אוכל נחמה דרומי קלאסי עם טוויסט – תחשבו על עוף מטוגן עם וופל וליקר ביצים.
המשיכו צפונה אל טברנת הארלם שנמצא במגרש של מכונאי לשעבר, זהו בר הספורט של השכונה והבחירה המושלמת לאחר צהריים שטוף שמש.
מעבר לרחוב שוכנת מסעדת לידו, מקום איטלקי מלוטש, עם הפי האוור נהדר ומשתלם.
ולקינוח חצו שוב את הרחוב למאפיית לווין בה מאפים טעימים במיוחד.
וצאו לבילוי ערב...
מינטונז פליי האוס Minton's Playhouse
מינטוס זה המקום בו נולד סגנון המוזיקה ביבופ.
מועדון הלילה הזה, שהוקם בשנת 1938, הפך לחלק ממהפכה בג'אז.
הבעלים ריצ'רד פרסונס ורפאל בנבידס חידשו את המקום וכיום זו מסעדת בשרים עם מוזיקת ג'אז משובחת.
בלהקת הבית מופיעים מוזיקאי ג'אז מושבעים, שחלקם ניגנו אצל מינטוס במהלך גלגולו הקודם.
בלוז פריס Paris Blues
מועדון ג'אז קטן ואינטימי עם טעם של פעם.
ההרכבים המנגנים בו מעולים, המלצרים מסבירי פנים, אין תשלום עבור כניסה, יש מינימום הזמנה של שני משקאות אבל המחירים סבירים ביותר.
שילוב נהדר לבילוי של ערב.
המקדש Shrine
מועדון גא'ז, רגאיי וגרוב עם המון סטייל. במקום מנגנות להקות ותיקות ומתחילות, מוקרנים סרטים, ישנם ערבי סטנדאפ, הרצאות וכל מה שקשור באומנות.
במקום גם בר והמחירים סבירים בהחלט.
לילות הארלם Harlem Nights
בר די חדש אך עם עיצוב מגניב ומזמין שמשדר מוזיקה ואתנטיות.
במקום נערכות הופעות חיות של מגוון סגנונות ובמיוחד גא'ז בלוז וסול, וההפי האוור משתלם מאוד.
איך מגיעים לכאן?
קווי הרכבת התחתית A,B,C חותכים את השכונה ומקשרים אותה צפונה לקצה מנהטן ולרובע הברונקס ודרומה אל מרכז ודרום מנהטן, קווינס וברוקלין.
קווי הרכבת התחתית 2,3 מחברים את מרכז השכונה עם רובע הברונקס מצפון, מרכז ודרום מנהטן וברוקלין לדרום.
היכן כדאי לישון?
היצע המלונות בהארלם מצומצם למדי ויש כאן יותר דירות להשכרה מאשר מלונות של ממש אך יחד עם זאת במרכז הארלם יש כמה אופציות לינה לא רעות.
למי מתאים לישון בהארלם? לאלה שזה לא הפעם הראשונה או השנייה בניו יורק או לכל המעוניינים לחוות משהו אחר מהעיר הזו.
Aloft Harlem ממוקם על שדרות פרידריק דאגלס בין רחוב 123 לרחוב 124 ממש במרכז העניינים, זהו מלון טוב פשוטים אך בעיצוב מודרני נקי ויפה.
The Harlem Flophouse הוא מלון עם עיצוב קלאסי יש שיגידו כבד אך החדרים שלו נעימים, נקיים ומשרים אווירה היסטורית בשכונה שההיסטוריה בה היא עניין חשוב, הביקורות טובות מאוד והמחיר סביר בהחלט.
מעבר לכביש מלון/הוסטל La Sienna שוכן גם הוא בבית לבנים היסטורי, יש בו חדרים יפים אם כי לא לכולם יש מקלחת ושירותים צמודים, כמו בהוסטל טיפוסי. עניין נוסף הוא שניתן לישון כאן רק מעל גיל 23 והזמנות מתקבלות למעל 3 ימים בלבד – שימו לב.
Northern Lights Mansion הוא B&B מקסים 3 בלוקים מרחוב 125, החדרים כאן משרים אווירה ביתית בסגנון הארלם של פעם והביקורות ממליצות.
מטיילים עם המשפחה או מעדיפים לישון בדירה ולא במלון? אנו ממליצים על The Gallery House כיעד שלכם, עם דירות מרווחות ונקיות במרחק של 10 דקות הליכה מלב השכונה.
הארלם היא חוויה, היא הצצה לניו יורק האותנטית, הלא מקולקלת על ידי שטף התיירים, זו שהופכת את העיר הזו למיוחדת.
סיור בשכונה יראה למבקרים עד כמה ההיסטוריה פה נוכחת, חשובה ומעניינת ועד כמה השתנתה היא בעשורים האחרונים.
אז אם אתם בניו יורק, צאו מכיכר הטיימס והסוהו ועלו צפונה לשכונה הטובה מכולן – הארלם.
מעיזים לצעוד בשביל הזה? לא סתם קראו לו 'מנחת המלאכים'... - - - - #megalimamerica #traveldestination #usa #usatravel #instatravel #travelideas #travelamerica #travelguide #outdooradventures #travelling #zionnationalpark #angellanding #utah #hikingtrails #hiking #hikingadventures #onlyforthebrave